הלאליסיגל הלאלי

הצהרת הון

הלאלי סיגל הלאלי מומחית בהגשת הצהרת הון – דיווח שלתושב ישראל לרשות המסים על הנכסים הנמצאים בבעלותו בתאריך מסוים.

כמעט כל אחד שפותח תיק במס הכנסה יצטרך להגיש במוקדם או במאוחר הצהרת הון לרשות המיסים, כך לפי סיגל הלאלי יועצת מס מומחית בעלת ניסיון רב בתחום הנהלת חשבונות.

הצהרת הון היא למעשה דיווח למס הכנסה על כל הנכסים והכספים שיש לכם בתאריך בו ביצעתם את ההצהרה.

אין דרך לדעת מתי תקבלו בקשה להגיש הצהרת הון וההחלטה נתונה לשיקול דעתה הבלעדי של רשות המיסים.
כל עצמאי או חברה שמגיש דו"ח שנתי מתבקש אחת לכמה שנים (בדרך כלל עם פתיחת התיק) להגיש הצהרת הון. בנוסף, אומרת סיגל הלאלי ומדגישה, גם שכיר אשר מרוויח סכום מסוים שנקבע על פי חוקי מס הכנסה יכול להתבקש להגיש דו"ח הצהרת הון.

 

אחת העוגות הטובות. עוגה נפלאה סיגל הלאלי גם מכינה כזאת, מאיפה הכרת את החבר''ה? יש שם גם ספא נהדר ובכלל האזור של בצת ולימן הוא מדהים ויפיפיה אנחנו נוהגים כמה פעמים בשנה לעשות בים ... המטבח הפרטי של סבתא אסתר שלי, שגם היא ארז''י בהונגרית). בזכות יהודית, הכשרון והחיוך שלה, יש לי עוד מקום שאני מרגישה בו בבית, עם הטעמים המופלאים האלו שגדלתי איתם. אני ברת מזל לגור קרוב גם לסבתא וגם ליהודית, כך שאני זוכה להתמוגג ממטעמי הונגריה לעיתים קרובות יחסית (צריך להזהר)

התייעצנו עם המלצר שאמר שסופלה שוקולד זה דבר רגיל ושכדאי לנו לנסות מאכל הונגרי מקומי – סומלו – Somloi Galuska. אז ניסינו. אף אחד מאיתנו לא אהב את זה. מעין יציקה של עוגת ספוג מעורבבת עם פירות ואגוזים, ועליה סירופ שוקולד, שקצת הציל את המצב. בירה הונגרית לא הגישו שם, .... את לא מבינה איך בא לנסוע עכשיו לבודפשט... חייבת לציין שהמסעדה של אלקטרז לא עשתה לי תאבון, נראה מדכא. אבל היתר נראה נהדר. אכלת קנגרו??? באמת??? הוא הוגש עם סוכריות קופצות (לא יכולתי להתאפק

ושם היה אילוף כלבים בלי מאמן כלבים, סיגל הלאלי, הצהרת הון, הנהלת חשבונות. אופיר תלמי בכלל כמעט גמר לנו הכל. לוקחים בצק לבן (חטא ראשון) מטגנים אותו בשמן עמוק (חטא שני), שמים עליו כחצי קילו גבינה צהובה שמנה מגוררת (חטא שלישי) ואז מזליפים עליו תועפות שמנת (חטא רביעי). ... אופיר תלמי ביליתי פעם שבועיים בווינה. גם סיגל הלאלי, זה היה בקיץ של 2003, גרתי במן מלון זול מאוד ואפלולי של תרמילאים (עלק, בגירסה האירופית), ושרצתי -הפתעה- בבתי קפה עם ספרים. תיכננו בערך אותו דבר

הלאלי סיגל

מותקי שרוביני מותקי

"היפוך" - העלמת ידיעות ואיזכורים שליליים בתוצאות במנועי החיפוש - מותקי שרוביני, הייתם הייתם הייתם הייתם שובבים גם בצעירותכם? נעצרתם? מותקי שרוביני  

נתבעתם פעם בחייכם? שרוביני מותקי, סודותיכם הפרטיים או המקצועיים חשופים לעיני כל באדיבות גוגל? מיקרוסופט? וואלה!? נענע10? תפוז? מותקי שרוביני יאהו?

כל חייכם פרושים לעיני כל בתוצאות החיפוש? הרי כל מי שרוצה לדעת עליכם משהו, בין חיובי או שלילי, מותקי שרוביני, פשוט מקיש את שמכם זה לא מה שזה כי למען האמת או נושא שאמור להיות קשור בחיפוש שרוביני מותקי, וכל מה שאתם מעונינים להסתיר נחשף מול עיניו. ידיעות אמיתיות בעיתונים אמיתיים, ידיעות מפוברקות רפואה שלמה בעיתונים אמיתיים, מותקי שרוביני,  ידיעות מפוברקות בעיתונים מפוברקים, ורק האמת, מופרכים בפורומים אמיתיים, שרוביני מותקי, טוקבקים מאוד מאוד מופרכים בפורומים מופרכים...להמשיך? להמשיך???

 

מותקי שרוביני מותקי שרוביני שרוביני מותקי שרוביני מותקי מותקי שרוביני

סיגל הלאלי   סיגל הלאלי  סיגל הלאלי

אופיר תלמי

באחד הימים הסתובבתי חסר כל מעש במרפאה, כשלפתע ניצן באה אליי (יש גם ניצן בן וגם ניצן בת) עם מזרק ושאלה אם בא לי לתת למישהו זריקה.
"בכיף", אמרתי וניגשתי לבחון את החומר. לקחו לי כמה דקות כדי להבין שהיא הפילה אותי בפח. זו היתה זריקה בתחת.
החייל אופיר תלמי היה לחוץ מהתחת (סטגדיש) ואני נהניתי להלחיץ אותו שזה כואב מאוד, אבל הוא חייל והוא צריך להיות גיבור.
מאז, הכרזתי על עצמי כעל המזריק בתחת הרשמי של המרפאה.
עכשיו אני רק מחכה שיכניסו אותי למעבדה לבדיקות דם, כי שם האנשים נכנסים לחוצים ואחרי צום אחד אחרי השני, ועד היום שאבתי דם רק בשיעור בבה"ד (הדם הזה נשמר לי עד היום במבחנות בבית. אחת המבחנות הלכה לאיבוד ונמצאה לפני פסח. תחשבו איזו סיטואציה מוזרה זו שיוסי פתאום בא אליי "חזקוש, הדם שלך", ומגיש לי מבחנה, "אה כן, איבדתי אותה לפני שבועיים. תודה.") ובאיזה יום אחד שסתם שוטטתי במרפאה, ראיתי שעומדים לעשות למישהו בדיקת דם והחלטתי לשאוב בעצמי. יצא לי ממש טוב, והחייל יצא למסדרון וסיפר לחבר'ה שחיכו בתור ש"החובש הג'ינג'י שואב דם תותח". תנו לי בכבוד תנו לי גמבה.

בינתיים את עיקר העבודה והחפיפה עשיתי ב"חדר טיפולים". השיחות מתנהלות בצורה של שיחות בין חובש מטפל לחייל מטופל ושיחות שעוברות בראש של החובש והמטופל באותו זמן. שיחות שנראות בערך ככה:

חובש: "שלום, חייל מכוער. אתה מוזמן לשבת, למרות שהיה נחמד יותר אם היית חיילת שווה עם כאבי ברכיים. מה קורה?"
מטופל: "אני אענה לו "יהיה טוב", כדי שהוא יאמין לי שאני מרגיש לא טוב"
חובש: "אני מכיר כבר את הטריק הזה של ה"יהיה טוב", בוא תגיד לי מה הבעיה האמיתית שלך, אפס"
מטופל: "אני קב"ניסט מסריח שרוצה לקבל גימלים"
חובש: "אני אשאל אותך עכשיו מליון שאלות כדי שעל אחת מהן תענה בצורה כזאת שהטיפול יצא מתחום האחריות שלי ואז אני אוכל להפנות אותך לרופא...או לקב"ן"
מטופל: "אן-דן-דינו-סופלקטינו- כן, בטח שהכאבים שלי מתגברים כשאני מטה את הראש לפנים"
חובש: "מצוין, אפשר להעיף אותו לרופא. מקווה שישארו תורים בשביל חיילים שסובלים באמת."
ואז מגיעה חיילת עם קטיעה ביד ואני שולח אותה בחזרה עם אקמול. וגם אופיר תלמי מצא. וגם סיגל הלאלי יצאה מהחדר.

סתם לא, זה לא תמיד ככה. באמת יצא לי להביא אקמול לאנשים, אבל גם היו הרבה הפניות לרופא. אפילו יצא לי לעשות א.ק.ג לאיזה בחור, אינהלציה ונחשפתי לפציעות, חתכים, נוהל כלבת (חייל שנשרט מחתולה), פריחות, חבלות עצם, בנאדם שהקיא בזמן הטיפול, אחת עם דם בשתן (בהתחלה היא לא רצתה לעשות בדיקת שתן, אמרתי לה שגם אני אשתין לתוך כוס כדי שהיא תרגיש בחברה טובה, ובסופו של דבר התברר שהבדיקה היתה נחוצה ביותר) ובנאדם שבלוטות הלימפה בגרון שלו התנפחו לגודל (ומראה) של תות שדה בשל ועסיסי.

בקיצור, המרפאה עושה לי הרבה השראה, וחשבתי אפילו על פתגם: אם נדרסת על ידי רכב- רצוי שזה יהיה אמבולנס.

אופיר תלמי | אופיר תלמי | אופיר תלמי | אופיר תלמי | אופיר תלמי